נפגעתם בתאונת עבודה ? מה עושים לאחר תאונת עבודה, את מי תובעים, איך מתמודדים עם המעסיק והביטוח לאומי, כמה פיצויים תקבלו ועוד.

תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה, אצל מעביד או מטעמו וכאשר מדובר בעובד עצמאי, מדובר בתאונה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח היד.

לדברי עורך-דין כרמי בוסתנאי, בעלי משרד המתמחה בתביעות נזיקין, על פי החוק רואים תאונה כתאונת עבודה, אם ארעה תוך כדי ועקב עבודה, גם אם ארעה תוך כדי נסיעה או הליכה לעבודה או ממנה ועקב הנסיעה או ההליכה.

מקרים נוספים המוגדרים כתאונות עבודה הינן תאונות תוך כדי עבודה עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר או בחפץ אחר הנמצאים לצרכי עבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה, כמו כן, תאונות אשר אירעו בהפסקה ואירעו בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום.

גם מחלת מקצוע מעמידה לעובד זכאות לפיצויים. מחלת מקצוע הינה מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והעובד חלה בה עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, וכאשר מדובר בעובד עצמאי, כאשר העובד חלה עקב עיסוקו במשלח ידו.מחלת מקצוע, בניגוד לתאונה שנגרמה מאירוע חד-פעמי, נגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לתנאי עבודה מסוימים או חומרי עבודה רעילים. מקרים אלו כוללים חשיפה לרעש, לאבק, לחומרים מסוכנים, לחץ בעבודה ועוד.

פעמים רבות, במקרה של תאונת עבודה או מחלת עבודה קיימת זכאות לעובד לתבוע פיצויים הן מהמעביד והן מהמוסד לביטוח לאומי. משרדנו מתמחה בליווי נפגעי תאונות עבודה לצורך מימוש מלוא זכיותיהם והבטחת פיצוי מקסימאלי מהמוסד לביטוח לאומי וכן מהמעסיק.

לצורך הצלחה בתביעה מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה מיד לאחר התאונה ולאורך כל התהליך – כבר בעת דיווח על התאונה למעסיק ולמוסד לביטוח לאומי. קיימת חשיבות לאופן מילוי והגשת הטפסים הרלוונטים, ואלו ישמשו גם לצורך קביעת היקף הפגיעה ואחוזי הנכות אצל הוועדות הרפואיות.

תאונת עבודה מעמידה בפני הנפגע זכאות לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי וכן מהמעסיק. כך, קיימת זכאות תביעה אל מול הביטוח לאומי ובנוסף אל מול המעסיק בגין חבות מעבידים, באופן שיבטיח פיצוי מקסימלי ללקוחותינו. משרדנו בעל ניסיון רב ומתמחה בטיפול בתיקים שונים העוסקים בתאונות עבודה.

עורך דין כרמי בוסתנאי, מומחה לתביעות נזיקין ובפרט בתאונות עבודה ותביעות מול הביטוח הלאומי ממליץ לא להתמודד מול המוסד לביטוח לאומי לבד, וללא יעוץ מומחה בתחום. בהתמודדות מול המוסד לביטוח לאומי חשוב להיעזר בעורך דין מומחה בתחום הביטוח הלאומי ונפגעי תאונות עבודה על מנת להימנע מטעויות ולהבטיח פיצוי מקסימאלי לנפגע ולהביא למימוש מלוא הזכויות של הנפגע.

פגיעה בעבודה מזכה את הנפגע לקבלת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי.

עובד שהפגיעה בעבודה גרמה לו לכך שאינו מסוגל לחזור לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל לעבוד, אם לא עסק בכל עבודה אחרת והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או החלמה.

לאחר שנסתיימה התקופה בגינה שולמו דמי פגיעה, ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. לצורך כך, יעמוד העובד הנפגע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. במידה וימצא העובד נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלמם לו המוסד קצבה או מענק.

כעבור תקופה, לאחר התגבשות הנזק כתוצאה מהתאונה, יקבל הנפגע הזמנה מהמוסד לביטוח לאומי להופיע בפני ועדה רפואית לצורך קביעת נכותו.

הועדה הרפואית מבססת את מסקנותיה לאור תלונותיו של הנפגע, בדיקת רפואי הוועדה והתיעוד הרפואי הרלוונטי.

הדיון בדבר קביעת הנכות מפורט בפרוטוקול הוועדה, ועותק הפרוטוקול נשלח אל הנפגע.

קביעת הוועדה הרפואית היא מרכיב עיקרי בקביעת גובה הפיצויים אשר להם זכאי הנפגע. לכן, בפרט בשלב זה, מומלץ להיות מיוצג על-ידי עורך דין מומחה בפני הוועדה הרפואית ולאורך תהליך מימוש הזכויות אל מול המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף לאמור, יכול העובד במקרים מסוים, לתבוע את מעסיקו בגין חבות מעבידים. במקרה זה, על העובד להוכיח את אחריותו של המעסיק לנזק שנגרם לו בשל רשלנותו של המעסיק.

על מעסיק מוטלת חובת זהירות כללית וגורפת כלפי עובדיו, ובאחריותו לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שהעובדים יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. במסגרת חובת הזהירות של המעביד כלפי עובדיו עליו להזהיר את העובד מפני סכנות ולמנוע מן העובד סכנות מיותרות.

עו"ד כרמי בוסתנאי מסביר כי על המעביד מוטלת חובה להדריך את עובדיו לגבי ביצוע העבודה, להנהיג שיטת עבודה בטוחה, ולדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לספק חומרים, ציוד, כלי עבודה ואמצעי בטיחות מתאימים ובטוחים ולפקח על ביצוע העבודה ועל נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים.

ישנם מספר חוקים המסדירים את נושא הבטיחות בעבודה, בין היתר, פקודת הבטיחות בעבודה, חוק ארגון הפיקוח על העבודה ופקודת המחלות והתאונות

•חשוב לתעד את אירוע התאונה ככל הניתן. בין היתר, רישום שעת התאונה, נסיבות התאונה, מקום התאונה וכל פרט שנראה רלוונטי.

•לאורך תקופת הטיפול הרפואי עקב התאונה, יש לדווח על כל הפגיעות שנגרמו, בהן גם הקלות ביותר. אי-דיווח עלול לפגוע במימוש הזכויות המלאות של הנפגע. יש לפרט בפני הרופא המטפל את כל הפגיעות, ולהדגיש ממה בדיוק הנך סובל. יש לוודא שפרטים אלו נכללים בטופס הרפואי ושהעתק שלו מועבר לנפגע.

חשוב לפנות ולקבל טיפול רפואי מיד לאחר קרות התאונה. לעתים, הפגיעות הגופניות אינן מופיעות מיד לאחר התאונה. כמו-כן, לעתים, פגיעות גופניות אשר מופיעות לאחר התאונה, מוחמרות בחלוף הזמן. החשיבות הרפואית בפנייה לקבלת טיפול רפואי לאחר תאונת עבודה הנה ברורה - יש צורך באבחון הנזקים ולטפל בהם בזמן. אך מעבר לחשיבות הרפואית, יש חשיבות משפטית לפנייה לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר קרות התאונה.

•יש לשמור את כל הקבלות ולתעד את כל ההוצאות שנגרמו בגין תאונת עבודה. אישור על נסיעות, הוצאות על תרופות ועזרים רפואיים, בדיקות של רופאים מומחים, הפסד ימי עבודה ועוד.

•אם הנפגע נדרש לעזרת הזולת וסיוע של צד ג' בביצוע עבודות משק הבית וסיעוד יש לדאוג לתיעוד ההוצאות ולהעבירם לעורך הדין.

•חשוב! ניהול תביעה נכונה לאחר תאונת עבודה דורש ליווי ויעוץ משפטי הולם. על-מנת להביא למימוש הזכויות המלאות של הנפגע, מומלץ לפנות מייד לאחר התאונה לעורך-דין תאונות עבודה מומחה.