דף הבית>>מאמרים>>"הסיוט של ההורים. הרופאים התרשלו בבדיקות, הילדים נולדו פגועים ובעלי מומים קשים"
הסיוט של ההורים.
הרופאים התרשלו בבדיקות,
הילדים נולדו פגועים ובעלי מומים קשים


הסיוט של ההורים – לגלות לחרדתם כי תינוקם שזה עתה נולד, לו ציפו בכליון עיניים, סובל מנכות קשה בעקבות מום מולד, שנוצר או התפתח עוד בהיותו עובר בזמן ההריון.

מום מולד יכול להיות קל יחסית כמו עיוות או חסר של איבר, או ליקוי בתפקוד איבר, כגון יד או אצבעות ויכול להיות מום חמור, כמו אי התפתחות של מערכות או איברים חיוניים כגון המוח,  מערכת העצבים, עיוורון, פיגור שכלי או מוטורי.
המקרים הקשים יכולים להיות שילוב של פגיעה קשה במספר רב של מערכות חיוניות של הגוף.

הסיוט של ההורים הופך להיות נטל כבד מנשוא עבור הילד הנדון לחיים במוגבלות קשה ולעיתים מלווים סבל ויסורים עד אין קץ.

במצב כזה חשים ההורים תסכול ותחושת החמצה – מדוע לא עשינו די בזמן ההריון ולא ערכנו בדיקות שהיו עשויות לגלות מבעוד מועד את המום, שאז לא היינו מביאים לעולם ילד שסבל ויסורים יהיה מנת חלקו.

הורים רבים נוטים להאשים את עצמם או לראות בהולדת ילד בעל מום מולד, גזירת גורל. האומנם?

ישנם שורה ארוכה של מומים ואף מומים קשים, שניתן לאבחנם ולגלותם בבדיקות במהלך ההריון ולעיתים בבדיקת אולטרא סאונד פשוטה כגון אי שלמות של איברים, עיוורון הנובע ממבנה לא תקין של העיניים, פיגור שכלי הנובע מהתפתחות לא תקינה של הראש והמוח של העובר, מבנה הפנים, חזה, בטן, דופק תנועות ועוד.

טענת ההגנה של הרופאים הינה בד"כ כי לא ניתן היה – לעיתים לפני שנים רבות – לגלות את המום באמצעים שהיו לרשותם, או גם אם היו האמצעים, כי אז לא היו הנחיות או הוראות לסקור ולאבחן את כל המומים ולגלותם.

טענה זו של הרופא הרשלן ניתן לסתור ולהפריך בקלות יחסית וזאת בעזרת חוות דעת של רופא מומחה במיילדות ובאולטרא סאונד. כך למשל הוכח בבית המשפט כי כבר בשנת 1986 ניתן היה לגלות בדיקת אולטרא סאונד פשוטה חסר של גפה או חלק ממנה ובית המשפט חייב את הרופאים בתשלום פיצויים לילד שנולד ללא כף יד, או לילדה שנולדה עיוורת.
חובת הרופאים לגלות מומחים בזמן הריון אמנם אינה מוחלטת וקשורה כמובן לסוג הבדיקה המבוצעת על ידם, שבד"כ הינה מצומצמת ואינה מקיפה את כל סוגי המומים שניתן לגלותם.

יחד עם זאת, נקבע בפסיקה חדשנית של בית המשפט העליון, כי גם רופא שלא איבחן ולא היה צריך לאבחן קיומו של מום מולד מסויים בבדיקה השגרתית הנערכת על ידו – למרות זאת הוא חייב היה ליידע את ההורים באופן ברור ומפורש, על מגבלות הבדיקה שלו ועל האפשרויות האחרות הקיימות בפניהם, לבצע בדיקה מורחבת ומקיפה יותר, במקום אחר ואפילו באופן פרטי ובתשלום, שבה כן ניתן לגלות מומים ופגמים שהוא עצמו לא מגלה.

אם הרופא לא מסר את המידע ולא יידע את ההורים על מגבלות הבדיקה שהוא עורך ואת האפשרות לבצע בדיקה נוספת מורחבת, הרי שהוא התרשל ואחראי לתוצאה של הולדת תינוק פגוע בכל מום.

כלומר – רשלנות הרופא אינה באי גילוי המום או אי אבחונו, אלא די באי הבאת המידע להורים בזמן, על האפשרות לגלות את המום במקום אחר או בבדיקה נוספת מורחבת- היא בלבד וכשלעצמה, מהווה רשלנות המקימה זכות לפיצויים.

המשמעות הינה שהרופאים אינם יכולים להסתתר יותר מאחורי הטענה, כי לא ניתן היה באמצעים שהיו להם אז, לגלות את המום. טענה זו אם תטען – תידחה באופן מוחלט על ידי בית המשפט. יתר על כן,  על הרופא או קופ"ח להוכיח כי היה נוהל מסודר של הבאת מידע כולל ורחב להורים על אפשרויות בדיקה נוספת.

בהלכה חדשנית זו בא בית המשפט העליון לקראת הורים רבים לילדים בעלי מומים קשים ופתח בפניהם את הדלת לתבוע בשמם ובשם ילדם הנכה, פיצויים בעילה של רשלנות רפואית הידועה בשם "הולדה בעוולה".

עד מתי אפשר להגיש תביעה ב"הולדה בעוולה"

תביעה כזו בגין הולדה בעוולה ניתן להגיש תוך תקופה ההתיישנות של 7 שנים. אולם 7 השנים מתחילות להימנות מהגיע הילד לגיל 18 כך שזכות התביעה עומדת לילד הפגוע עד גיל 25. חשוב לדעת כי כיום מונחת בכנסת הצעת חוק על פיה תקוצר תקופת ההתיישנות באופן משמעותי שעדיין לא נכנסה לתוקף.

לאחרונה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון פורסמו הנחיות מקצועיות מטעם איגוד הגניקולוגי הקובעות אילו בדיקות אולטרא סאונד חייבים הרופאים לבצע בנשים הרות ומה חייב להיכלל בבדיקה.

עד לפרסום ההנחיות לא היה קיים בארץ סטנדרט מחייב לבצוע בדיקות כאלה ורמת הבדיקות היקפן ואיכותן, השתנו בין הרופאים והמוסדות הרפואיים השונים המבצעים אותן.
כתוצאה מכך נולדו בארץ במשך השנים תינוקת רבים הסובלים ממומים קשים ביותר, שניתן היה לגלות אותם באולטרא סאונד בעוד מועד אילו בוצעו הבדיקות באופן ראוי ותקין.

פרסומן של ההנחיות, אינו בא להסיר את האחריות מעל כתפיהם של הרופאים או המוסדות הרפואיים, אף שיתכן שקיומן עשוי לצמצם הולדת תינוקות בעלי מומים קשים.

ההנחיות מפרטות כי יש לבדוק את קוטר הגולגולת של העובר, היקף הראש והבטן שלו, את אורך עצם הירך וכן את הגולגולת והמוח של העובר, את פניו כולל ארובות העיניים, השפתיים החזה הקיבה והבטן, עמוד השדרה עצמות הגפיים העליונות והתחתונות, כלי הדם שבחבל הטבור, מיקום השליה כמות מי השפיר וקיומם של דופק ותנועות.

זאת בנוסף לבדיקות מוקדמות בשליש הראשון של ההריון: חיות העובר גילו ושקיפות עורפית המיועדת להעריך את הסיכון של העובר ללקות בתסמונת דאון המבוצעות בין השבוע ה – 11 לשבוע ה- 13 להריון.

הנחיות אלה גבשו מצב קודם ונורמות של פרקטיקה רפואית שהייתה נהוגה קודם לכן שאי קיומן על ידי הרופאים או המוסדות הרפואיים, מהווה רשלנות המצדיקה זכאות לפיצויים. בדרך כלל מדובר בתביעות בסדר גודל של מליוני שקלים.               
       

כרמי בוסתנאי, עו"ד

 לדף הקודםלדף הבא