למרפאה של הילה, קוסמטיקאית מוסמכת, הגיעה לטיפול פנים מירב, נערה כבת 15 אשר סובלת מפצעי אקנה חמורים בפניה. מירב הגיעה דרך מטופלת נוספת של הילה שהמליצה על הילה בחום.

לאחר ששוחחו במהלך הטיפול והילה הזהירה את מירב כי טיפול אחד לא יספיק וכי עליה לעבור סדרה של טיפולי פנים על מנת לנקות את פניה וכי לאחר הטיפול הראשון, מירב לא תראה שינוי משמעותי בפניה, אלא אף המצב עלול להחמיר, שלחה הילה את מירב לביתה בתוספת משחה קוסמטית לייבוש הפצעים אותה נתנה לה במתנה והסבירה לה למשוח אותה נקודתית על הפצעים. מירב הבטיחה כי תבוא לטיפול נוסף לאחר תקופה ובזאת נפרדו דרכיהן.

לאחר כשבוע פגשה הילה מכרה שאמרה לי כי בתה בכיתה עם מירב, רצתה לבוא אליה לטיפול אך לאחר שהתייעצה עם מירב ושמעה ביקורות שליליות מאוד החליטה ללכת למישהי אחרת.

הילה אשר נדהמה ממה ששמעה זה עתה, החליטה לבדוק לעומק האם מירב אכן מוציאה עליה דיבתה, ונכנסה לדף הפייסבוק של מירב, שם ראתה פוסטים רבים שמירב העלתה בהם כתבה דברי שקר כגון: "הקוסמטיקאית הילה הרסה לי את הפנים וגרמה לפצעים רבים בפניי"

"הקוסמטיקאית הילה נתנה לי משחה מקולקלת שייבשה לי את עור הפנים וכעת אני נראית כמו אישה זקנה" ולסיכום כל פוסט הוסיפה מירב את המשפט: "על כן אני ממליצה בחום להתרחק מהילה (עם הפרטים של הילה) ואין לי מושג מי נתן לה להיות קוסמטיקאית!". הילה המופתעת התקשרה למירב על מנת להבין מה הייתה הבעיה וביקשה ממנה להסיר את הפוסטים המשמיצים. לאחר שנענתה בסירוב ובניתוק הטלפון פנתה למשרדנו על מנת להבין מהן האופציות העומדות בפניה שהרי היא הודיעה למירב שעלולים להיווצר פצעים נוספים ובנוסף נתנה לה הסבר מלא כיצד להשתמש במשחה אותה נתנה לה במתנה ובנוסף ביקשה ממירב להפסיק להשמיצה כיוון שהיא הורסת את שמה הטוב ואת מקור פרנסתה וקליינטיות רבות שלה הן בגילה של מירב.

הסעיף הראשון לחוק לשון הרע קובע:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

כאשר בוחנים תיק העוסק בלשון הרע בודקים האם מה שנאמר נחשב לדעה או לעובדה – מידע אובייקטיבי לחלוטין וכיצד הציבור תופס מידע זה, האם נגרם נזק לאדם המושמץ ואם כן בית המשפט יקבע מהי הדרגת הנזק שנגרם לו והאם המשמיץ ניסה לתקן את הנזק על ידי פרסום התנצלות או תיקון הדברים.  

במקרה של הילה ומירב, מירב גרמה נזק להילה בכוונת תחילה כאשר פירסמה את דעתה בצורה פומבית תוך כוונת תחילה להשמיצה והלכה למעשה ציבור הגולשים האמין כי זוהי עובדה ועל כן נמנע מללכת להילה כך שהילה הפסידה לקוחות פוטנציאליים וכן נגרם לה פגיעה בשמה הטוב שבתחומה השם הטוב הוא המפתח להצלחה.

בפני הילה ניצבו מספר אופציות לפעולה במישור המשפטי והפלילי.

·       הגשת תביעה אזרחית בגובה של עד 50,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק

·       הגשת תביעה בסכום של מאות אלפי שקלים ואף בסכום גבוה יותר עם הוכחת נזק שנגרם

·       הגשת תביעה פלילית כנגד המשמיץ

·       הגשת תביעה פלילית ותביעה אזרחית יחדיו כאשר זו לא סותרת את זו

בשל העובדה שמדובר בקטינה, הילה החליטה לתבוע בתביעה אזרחית את הוריה של מירב שהם האופוטרופסים על פי דין של הילדה.

לאחר שהצגנו את החומרים הרלוונטים בתביעה שכללו צילומים מהפייסבוק של ההודעות המשמיצות, הבאת עדים אשר טענו שבעקבות הפרסום לא הגיעו לטיפול אצל הילה, והוכחות לכך שהמשחה שנתנה במתנה למירב תקינה וטובה לשימוש, בית המשפט פסק להילה פיצויים בגובה של מאות אלפי שקלים.    

3 דברים שיש לעשות במקרה של הוצאת לשון הרע

1.     בקשו מהגורם המפיץ את לשון הרע לחדול מכך ולמחוק כל תיעוד פומבי לדברים אותם כתב;

2.     במידה וסרב לעשות כך, תעדו את השתלשות העניינים, את ההתנהלות של הגורם המזיק ואת החומר הרלוונטי בו כתובים או מצולמים דברי הלעז נגדכם;

3.     פנו לעו"ד מנוסה ומיומן בתחום לצורך קבלת מידע ויעוץ מהם זכויותיכם, מהו סכום הפיצויים המגיע וכיצד יש לנהוג הגורמים האחראיים.

כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה.

עו"ד כרמי בוסתנאי, מומחה בתביעות פיצויים בדיני נזיקין, לשון הרע, ביטוחי תלמידים וביטוח לאומי.