בבית המשפט המחוזי ת.א
ב ת ל – א ב י ב - י פ ו
בעניין: 1. ***********************
מרח' ****************
באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים
התובעים 2 ו-3
2. *******************
3. *******************
שניהם מרח' **************
ע"י ב"כ עו"ד כרמי בוסתנאי ו/או שמרית כהן-דאום
ו/או חוסאם מארון ו/או מיכל אור-ענקרי
מרח' ריב"ל 4, תל אביב, מיקוד: 67778
טל': 03-5374411 פקס: 03-5374412 התובעים
- נ ג ד -
1. מכבי שירותי בריאות
ת.ד. 50493 תל-אביב 68125
2. בית חולים רמת מרפא
מרח' ז'בוטינסקי 104
רמת-גן, 52412
3. אסותא – מרכזים רפואיים בע"מ
רח' שפיגל 3, פתח תקווה
הנתבעים
מהות התביעה: נזקי גוף – רשלנות רפואית
סכום התביעה: בסמכות בית המשפט
כ ת ב ת ב י ע ה
1. עניינה של תובענה זו הינו רשלנות רפואית חמורה שבוצעה במהלך הריונה של תובעת מס' 2 כאשר במסגרת בדיקות המעקב לא אובחן מבנה רחמה הדו קרני, דבר שהביא ללידתו המוקדמת של התובע מס' 1, אשר התאפיינה בסיבוכי פגות קשים עם דמם מוחי נרחב, הצטברות נוזלים במוח וניתוחים להכנסת נקז על סיבוכיו. כתוצאה ממעשיהם ו/או מחדליהם הרשלניים של הנתבעים, נולד התובע מס' 1 כשהוא סובל ממומים קשים ביותר, לרבות שיתוק מוחין עם שיתוק ארבעת גפיו, הפרעות קוגניטיביות ומוטוריות קשות ופרכוסים חוזרים, אשר בגינם סובל ויסבול התובע מיום לידתו ולכל אורך חייו מנכות רפואית ותפקודית מלאה ומוחלטת באופן שהינו תלוי בעזרה טיפול וסיעוד הזולת, ללא כל יכולת תפקוד עצמאית.
2. התובע מס' 1 (להלן: "התובע") קטין, יליד ******** ותובע בתביעה זו על-ידי הוריו ואפוטרופוסיו הטבעיים התובעים 2-3. התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת / האם") ילידה *********, אמו של התובע ומיטיבת נזקיו. התובע מס ' 3 הנו אביו של התובע ומיטיב נזקיו.
3. הנתבע מס' 1, מכבי שירותי בריאות (להלן: "קופת החולים"), המוסד הרפואי במסגרתו טופלה ונבדקה האם במהלך ההריון ובו בוצע מעקב ההריון עד ליום לידתו של התובע.
4. הנתבע מס' 2 בית חולים רמת מרפא – מרפאות חוץ מכונים ומעבדות, המכון הרפואי בו בוצעו לאם בדיקות הדמיה, לרבות בדיקות על קול וסקירת מערכות מורחבות.
5. הנתבעת מס' 3 הנה רשת מרכזים רפואיים רשומה על פי דין, ומי שבכל המועדים הרלוונטיים לתביעה שימשה כמנהלת ו/או הבעלים ו/או המפעילה של הנתבע מס' 2, אליה השתייך.
6. הריונה של התובעת עם התובע (להלן: "ההריון") היה הריונה הראשון.
7. במהלך ההריון, הייתה התובעת במעקב הריון בקופת החולים בסניף *******, ובמסגרתו, ביצעה בדיקות בקופת החולים, בהתאם להפניית רופאה, ד"ר ***********.
במסגרת מעקב ההריון, האם ביצעה את מלוא הבדיקות אליהן הופנתה.
8. בהתאם לתיק המטופל בקופת החולים, תאריך הוסת האחרונה תועד כ- 24/02/1999, ותאריך הלידה המשוער תועד כ- 01/12/1999.
**רצ"ב העתק תיק מטופל מקופת החולים מסומן "א" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
9. ביום 30/06/1999 הופנתה האם לביצוע בדיקת חלבון עוברי אשר תוצאותיה פורשו כתקינות.
**רצ"ב העתק מבדיקת החלבון העוברי מסומן "ב" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
10. ביום 24/02/99 עברה האם בדיקת על קול, וביום 16/07/99 ביצעה האם סקירת על קול מסוג סקירה מורחבת אצל הנתבע מס' 2, לפיה אובחן מנח ראש, נצפו איברי התובע במלואם, הערכת גיל ההריון הממוצע לפי הבדיקה נקבעה ל-20+3 שב' הריון, אובחן פרופיל ביופיזיקלי תקין. בפרק ההערות וההמלצות לא צוין דבר.
**רצ"ב העתק מהבדיקות מסומן "ג" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
13. כפי שיפורט להלן (בפרק חוות הדעת הרפואית) במהלך הסקירה המורחבת שבוצעה ביום 16/07/99, נראה בבירור (בתמונה מס' 05:09:52) כי מדובר במבנה רחם לקוי מסוג רחם דו קרני.
14. במידה וסקירת המערכות הנ"ל הייתה מבוצעת בזהירות סבירה ועל סמך פרקטיקה מקובלת, מבצע הבדיקה, חייב היה להבחין כי מדובר בהריון המושרש ברחם מעוות, ולדווח לכך לרופא המטפל.
15. הרופא המטפל בתורו, לא דאג לברר את תוצאות בדיקות המעקב לאשורן, לרבות תוצאות הסקירה המורחבת אשר הראו בבירור מבנה רחם דו קרני.
16. במהלך כל תקופת המעקב הוסבר להורים כי ההריון מתנהל באופן תקין, זאת למרות שהאם החלה להתלונן על כאבים חזקים בבטנה במהלך החודש החמישי להריון. כל אשר הוסבר לאם הוא שמדובר בתופעות רגילות להריון ראשון ואף שכיחות במהלכו.
17. כן יצוין ויודגש כי בעקבות כאבי הבטן הנ"ל, אשר נשנו בתדירות גבוהה יותר החל מהחודש החמישי להריון, פנתה האם לקופת החולים ונענתה שמדובר בתופעות רגילות ושכיחות למהלך הריון ראשון.
18. ביום 02/09/1999 ושהתגברו כאביה של התובעת והחלה לסבול מדימום, פנתה בליווי בעלה לבית החולים, ובקבלתה צוין לחץ בבטן תחתונה מלווה בדמם.
19. למרות שהאם המשיכה לסבול מכאבים חזקים, היא לא נבדקה על-ידי רופא ואף לא אחות משך שעות, במהלכן שהתה במחלקה וסבלה מכאבים חזקים. כעבור מספר שעות כאמור, נבדקה האם על-ידי רופאה, זאת לאחר שכאביה התגברו והפכו לבלתי נסבלים.
20. בבדיקתה של האם אובחנה פתיחה מלאה ומנח רוחבי של העובר וכן אובחן חשד להיפרדות שלייה. בעקבות זאת, הוכנסה לחדר ניתוח לשם ביצוע ניתוח קיסרי. מהלך הניתוח תואר כך:
"..ב******* בוצע ניתוח קיסרי, חתך רוחבי תחתון, בשל מנח רוחבי וplacental abruption, הוצא בן בעכוז, במשקל – 800 גר'.
לציין רחם דו קרני. (הדגשה לא במקור)
סגירה ב 3 שכבות עקב דמם. מהלך לאחר הניתוח תקין".
** רצ"ב דו"ח ניתוח מסומן "ד" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
21. יודגש כבר עתה, כי זו (במהלך הניתוח הקיסרי) הייתה הפעם הראשונה שמאובחן אצל האם רחם דו קרני.
...
(א) רישום רפואי חסר ולקוי
33. התובעים יטענו כי התרשומת הרפואית בעניינם היא בלתי נכונה ו/או בלתי נאותה ו/או חלקית וחסרה ו/או כזו שאינה עומדת בקריטריונים הרפואיים והמשפטיים לניהול תרשומת רפואית נאותה.
התובעים יטענו כי אי ניהול הרישום כאמור הינו בניגוד למקובל ולראוי בשגרה הרפואית, ובעשותם כן – שללו הנתבעים מבית המשפט ראיה אותנטית רבת חשיבות ולכך חייב להינתן משקל לחובתם.
התובעים יטענו כי אי ניהול רישום רפואי נאות על-ידי הנתבעים מהווה הפרה של סע' 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו -1996 ומהווה עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סע' 63 לפקודת הנזיקין, התשכ"ז – 1967.
התובעים יטענו כי אי ניהול רישום רפואי נאות על-ידי הנתבעים והפרת החובה החקוקה כאמור גורמת להם נזק ראייתי, המהווה עילה עצמאית המזכה אותם בפיצויים.
עוד יוסיפו התובעים כי אי ניהול רישום רפואי נאות על-ידי הנתבעים מביא למסקנה בדבר קיום רשלנות רפואית ולא רק להעברת נטל השכנוע.
(ב) הדבר מדבר בעד עצמו
34. התובעים יטענו כי אין הם יודעים וכי אין להם את היכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שהביאות לקרות הנזק, וכי נזקיהם נגרמו במהלך הטיפול והמעקב שהוענקו לאם על ידי הנתבעים ו/או מי מטעמם, עליהם הייתה שליטה ו/או בעזרת ציוד רפואי ו/או מכשירים ו/או אמצעים שבשליטת הנתבעים, וכי נזקי הנתבעים מתיישבים יותר עם המסקנה שהנתבעים לא נקטו בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהם נקטו בזהירות סבירה בעת הטיפול, ועל כן על הנתבעים הראיה שלא היה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחובו בגינה.
לאור האמור לעיל, על הנתבעים הראייה שלא הייתה לגבי המקרה שגרם לנזק משום התרשלות שיחובו בגינה.
(ג) דבר מסוכן
35. התובעים יטענו כי הטיפול באם בוצע באמצעות מכשירים ו/או אמצעים ו/או אביזרים שהיו בשליטת הנתבעים ואשר הינם, בנסיבות העניין, "דבר מסוכן" כמשמעות המונח בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
לעניין זה יטענו התובעים כי מעקב הריון ו/או טיפול רפואי ו/או מכשור רפואי לרבות מכשיר US בעזרתו בוצעו סקירות המערכות מהווים דבר מסוכן כמשמעותו בסעיף.
36. התובעים יוסיפו ויטענו כי הנתבעים ו/או מי מעובדיהם ו/או שלוחיהם הפרו את ההסכם המפורש ו/או מכללא שבינם לבין התובעים בדבר מתן טיפול רפואי נאות, סביר ומקובל ו/או בדבר גילוי מידע נאות, על כן, על הנתבעים לפצות את התובעים ביחד ולחוד על מלוא נזקיהם על פי דיני החוזים ו/או כל דין רלבנטי אחר.
37. התובעים יטענו כי הנתבעים ו/או מי מטעמם הפרו את התחייבויותיהם בכך שפעלו שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת בקיום חיוביהם כלפי התובעים.
38. לחילופין ומבלי להודות כי חובת הראיה עליהם, יטענו התובעים כי הנזק נגרם בשל התרשלות ו/או חוסר זהירות ו/או פזיזות ו/או חוסר אכפתיות ו/או חוסר מיומנות של הנתבעים ו/או של מי מבין עובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או המועסקים על ידיהם אשר באו לידי ביטוי, בין היתר, במעשים ובמחדלים שלהלן:
א. לא ביצעו מעקב הריון תקין ומספק והסתפרו בביצוע מעקב הריון לקוי וחסר ביותר ו/או;
ב. לא ביצעו או מילאו כל הנדרש בביקורות הבודדות הקיימות ו/או;
ג. לא איתרו את מבנה הרחם הלא תקין אצל התובעת על אף שניתן היה לגלותו ו/או;
ד. לא ביצעו מעקב הריון כנדרש על פי הנהלים בעניין מעקב אחרי הריון ו/או על פי הנהלים המקובלים המחייבים ו/או;
ה. לא פעלו בהתאם לנורמה הרפואית המקובלת בעניין מעקב אחרי הריון ו/או;
ו. פעלו בניגוד לכל כללי האבחון והטיפול הבסיסיים והסבירים ו/או;
ז. מנעו מהתובעים את הזכות לבחור ולהחליט אם להוליד את העובר אם לאו ו/או;
ח. גרמו במעשיהם ובמחדליהם לנכותו הקשה והבלתי הפיכה של התובע ו/או;
ט. לא עשו את כל אשר רופאים ו/או צוות רפואי ו/או מוסד רפואי סבירים ומיומנים היו עושים בנסיבות העניין, על מנת לגלות את מבנה הרחם הלא תקין בשלב מוקדם ו/או;
י. עשו מעשים שמעניק טיפול רפואי סביר היה נמנע מלעשותם או בכך שחדלו מחדלים מקום בו מעניק טיפול רפואי סביר היה נמנע מחדילתם ו/או;
יא. הפרו חובות שבחוק ו/או בנוהל ו/או בפרקטיקה רפואית זהירה וסבירה;
יב. לא אבחנו במועד את מצבה של התובעת ו/או;
יג. פרשו באופן שגוי ומוטעה את תוצאות הסקירה המורחבת שעמדה בפניהם ו/או;
יד. לא נקטו באמצעים הנדרשים לאבחון המצב לאשורו ו/או;
טו. לא ערכו כל דיון ו/או בירור רפואי ו/או בירור יסודי נאות ו/או מסודר לאבחון מצב התובעת ולקביעת בדיקות נוספות הדרושות לאבחון מצבה ו/או;
טז. לא הנהיגו נוהלי עבודה ו/או דיווח ו/או פיקוח נאותים על עבודת הצוות הרפואי ו/או;
יז. לא קיבלו הסכמתה מדעת של האם למעקב ולטיפול שניתן לה ולביצוע הבדיקות והטיפולים שבוצעו ואי ביצוע הבדיקות והטיפולים שלא בוצעו ו/או;
39. לתמיכה בטענות לרשלנות הנתבעים, מצורפת בזאת חוות דעתו של פרופ' א. שנפלד, מומחה למיילדות, גניקולוגיה והדמיית על-קול, אשר קבע בחוות דעתו, בין היתר כדלקמן:
א. בתאריך 16/07/99 בוצעה לאם סקירת על קול מסוג סקירה מורחבת בשבוע 20+3, במרפאת "רמת מרפא ר"ג". סקירה זו צולמה תוך הבלטה כי מדובר בעובר ממין זכר – תמונה מס' 05:14:44.
ב. בנוסף בין יתר התמונות נראה בבירור התמונה מס' 05:09:52 כי מדובר במבנה רחם לקוי מסוג רחם דו קרני.
ג. בדיקות העל קול מאותן השנים מסוגלות להתחקות אחרי עיוותים במבנה לא תקין של הרחם, החל משנות ה-80 המוקדמות.
ד. במידה וסקירת המערכות מ- 16/07/99 הייתה מבוצעת לפי זהירות סבירה ועל סמך פרקטיקה מקובלת, מבצע הסקירה חייב היה להבחין כי מדובר בהריון המושרש ברחם מעוות ולדווח על כך לרופא המטפל. מרגע זה ההריון של גב' פימה (התובעת) היה חייב להיהפך להריון בסיכון גבוה עם חשש ללידה מוקדמת, דימומים או השרשה במקום מעוות של השליה.
ה. עוד קובע פרופ' שנפלד כי הריון זה היה דורש אשפוזים חוזרים ביחידה לסיכון גבוה באזור מגוריה של התובעת תוך ביצוע בדיקות על קול חוזרות, מנוחה מוחלטת ובדיקות חוזרות של אורך צוואר הרחם בכדי להתחקות אחר לידה מוקדמת מתקרבת.
ו. במידה ואמצעי זהירות אלה היו ננקטים, ניתן היה בסבירות גבוהה ביותר למנוע לידה מוקדמת כפי שהתרחשה בשבוע ה – 27, לידה אשר התאפיינה על ידי סיבוכי פגות קשים ביותר.
ז. לדעתו המקצועית של פרופ' שנפלד, קיים קשר סיבתי ישיר בין ניהול ההריון הלא תקין לבין מצבו הקשה של התובע לאחר לידתו.
**רצ"ב חוות דעתו הרפואית של פרופ' שנפלד מסומן "ז" ומהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה.
40. התובעים יטענו כי לא נתנו הסכמה מדעת ו/או הסכמה בכלל לטיפול ומעקב הרפואיים שניתנו מאחר והסכמתם הייתה בהסתמך על נתונים מוטעים ועל אי אבחון מבנה הרחם הלקוי של האם, על אף שניתן והיה צריך לאבחנו.
41. האם תטען כי ההסברים שניתנו לה עובר לביצוע הבדיקות לא היו נאותים ומפורטים דיים, ובכך נמנע ממנה להבין הבנה מלאה של מצבה הרפואי, הבדיקות האפשריות ושל הסיכונים לעובר לאור ממצאי הבדיקות שכן בוצעו.
42. התובעים יטענו כי הנתבעים האמורים להיות המומחים בתחום מעקב ההריון, מנעו בהתנהגותם הנ"ל מהתובעים ההדיוטות את האפשרות לדעת ולבצע בדיקות וטפולים נחוצים לגילוי מצב בריאותה של האם ושל התובע.
43. אילו ניתנו להורים הסברים אלה כנדרש, היו לבטח פועלים לבצע בדיקות וטיפולים נוספים, ככל שהיו מבוצעות בדיקות כנדרש ומבנה הרחם הלקוי היה מאובחן כדבעי.
44. התובעים יטענו כי ביצוע המעקב והטיפולים על ידי הנתבעים ללא קבלת הסכמה מדעת, מהווים הפרה של הוראת סע' 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996, ובכך מקימים גם עוולה נזיקית של הפרת חובה חקוקה לפי סע' 63 לפקודת הנזיקין, התשכ"ז – 1967.
45. בנוסף ולחילופין הפרו הנתבעים ו/או מי מטעמם חובות חקוקות הקבועות בין היתר בסעיפים 286,338,378,414,418,422,431 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ו/או את הוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 ו/או פעלו בניגוד להוראות והנחיות משרד הבריאות ו/או פקודת בריאות העם על חקיקת המשנה שהותקנה על פיו, ו/או בחוק החוזים, התשל"ג – 1977, תקנות בריאות העם (טופסי הסכמה), התשמ"ד-1984 ובכך הפרו חובות חקוקות כמשמעות המונח בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
46. בנוסף ולחילופין יטענו התובעים כי הנתבעים ו/או מי מטעמם לא יידעו את האם בזמן אמת בדבר מבנה רחמה הלקוי ובדבר המצב הרפואי האמיתי והנכון בנסיבות העניין ו/או לא העמידו אותם על החלופה הטיפולית הראויה ו/או לא סיפקו לתובעים את המידע שבאופן סביר היה דרוש להם ובכך הפרו את חובת הגילוי שלהם כרופאים כלפי התובעים.
47. התובעים יטענו כי על הנתבעים לפצותם על כך שמנעו מהתובעים מידע אשר היה מסייע בעדם לקבל טיפולים נוספים ותוך הסכמה מדעת לטיפול הרפואי שניתן להם, לבדיקות המעקב ולהמשך ההריון, ובכך שללו את זכותה של האם לאוטונומיה על גופה כמו לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונה ולטובתה.
עילת תביעה זו היא עילה עצמאית ונתבעת בנפרד ובמצטבר ליתר עילות התביעה הנזכרות והמפורטות בכתב התביעה.
48. בנוסף על האמור לעיל, יטענו התובעים כי הינם זכאים לפיצויים עונשיים מקום הו התנהגותם של הנתבעים, מבטאת זלזול מופגן באם בהיותה אישה הרה המפקירה גורלה בידיהם, התעלמות מזכותה להחליט לגבי גופה, חייה וחיי משפחתה, וכן מהווה פגיעה בכבוד האדם, אי שמירה על סטנדרטים רפואיים ולו הבסיסיים, וכל זאת תוך אדישות ואטימות לב של ממש – לחיים הקשים הצפויים לתינוק העומד להיוולד עם נכות קשה ביותר, ומיכולתם וחובתם, המוסרית ולבטח המקצועית, לבצע בדיקות מתאימות וליידע את האם בדבר מצבה ומצב העובר בכדי שתוכל להגיע להחלטה מושכלת.
בנסיבות האמורות, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים בפיצוי עונשי ופיצוי לדוגמא, מכוח סמכותו הטבועה ולפי שקול דעתו, וזאת לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון ולאור מחדליהם החמורים והנמשכים של הנתבעים, וכן בכדי להרתיע יתר הרופאים העוסקים במעקבי הריון ומיילדות, לבצע את הבדיקות כדבעי, ושלא להחליט עבור ההורים ובמקומם, להביא לעולם תינוק עם נכות קשה, שטוב לו מותו מחייו.
49. כמפורט לעיל, כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים נותר התובע עם נכות קשה ביותר, לרבות שיתוק מוחין עם שיתוק ארבעת גפיו, הפרעות קוגניטיביות ומוטוריות קשות ופרכוסים חוזרים, אשר הותירו את התובע מיום לידתו ולכל אורך חייו כתלוי בעזרת וחסדי הזולת, ללא כל יכולת תפקוד עצמאית.
50. המדובר בנכות רפואית קשה בשיעור של לכל הפחות 100% ובנכות תפקודית בשיעור זהה לכל הפחות.
51. התובעים מבקשים לשמור על זכותם לצרף חוות דעת רפואיות לעניין נזקיו של התובע בשלב מאוחר יותר.
52. כתוצאה ממעשיהם ו/או מחדליהם של הנתבעים :
א. נולד התובע על נכות קשה ביותר כמפורט לעיל, דבר הגורם לתובעים ולבני משפחתם האחרים נזקים קשים, וזאת הן מבחינה חומרית והן מבחינה נפשית.
ב. נגרמה לתובע נכות תפקודית צמיתה מוחלטת, ולמעשה נפגעו לחלוטין כושר עבודתו ויכולת השתכרותו, ובשל כך ייגרמו לו הפסדי שכר מלאים לכל תוחלת חייו, לרבות הטבות ותוספות שונות לשכר ולרבות אובדן של זכויות סוציאליות, זכויות פנסיה וכיוצ"ב.
ג. לתובעים 2-3 נגרמו הפסדי שכר מלאים וייגרמו להם גם בעתיר בשל הצורך במתן טיפול וליווי לתובע, ובכך נפגעה יכולתם להשתכר למחייתם ולמחיית בני משפחתם ונמנעה הימנם כל אפשרות לעבוד ולקבל שכר, הטבות ותוספות שונות לשכר.
ד. לתובעים נגרמו וייגרמו הפסדים מרובים בגין עזרה, ייעוצים בתחום הנפשי, הפסיכולוגי ובתחומים נוספים כדי שיוכלו להתמודד עם העניין וכדי שיוכלו לספק לבנם, התובע, את המירב שניתן לתת לו במצבו.
ה. התובע אינו מסוגל לתפקוד עצמאי כלל, והוא נזקק ויזדקק גם בעתיד, עד סוף תוחלת חייו, לעזרת הזולת, במשך כל שעות היממה, הן לצורכי טיפול אישי והן בביצוע כל אותן פעולות אשר עקב נכותו אינו מסוגל ולא יהא מסוגל לבצען.
לעניין זה התובעים יטענו כי מאז לידתו קיבל התובע את הטיפול והסיעוד הדרושים לו מהוריו ובני משפחתו ועל הנתבעים לפצותם בגין השקעת הוריו כמטיבים את הנזק לפי השעות העודפות אשר נדרשות לטיפול בתובע, שלא היה צורך להקדישן אלמלא הבאתו לעולם.
ו. נגרמו וייגרמו לתובע הוצאות רפואיות מרובות, לרבות הוצאות הכרוכות בתרופות יקרות, עזרים רפואיים, קבלת טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, בדיקות רפואיות תקופתיות ואחרות, מעקבים תמידיים, טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים לשיפור הנזק שנגרם לו ולהקלה על סבלו.
ז. התובע זקוק ויזדקק בעתיד לטיפולים פיזיותראפיים ולטיפולים אלטרנטיביים רבים העשויים להקל על סבלו ואשר אינם כלולים בסל הבריאות.
ח. נגרמו לתובע ולהוריו הוצאות נסיעה מרובות ומוגברות לצורך הטיפולים והמעקבים הרפואיים שנדרשו והנדרשים, הוצאות ניידות וצרכי נסיעה מוגברים.
ט. התובע יזדקק במשך כל חייו לרכב צמוד כפיצוי על אובדן כושר ניידותו, או לחילופין למימון נסיעותיו עם מלווה צמוד.
י. נגרמו וייגרמו הוצאות בעבור הצורך בציוד ועזרים רפואיים.
יא. התובע נזקק ויזדקק להתאמת מקום מגוריו לנכותו.
יב. נגרמו ויגרמו לתובע כאב וסבל רבים, אובדן הנאת החיים, חוסר ביטחון ובושה רבה, חוסר יכולת לפתח מערכת יחסים כלשהיא עם בת זוג עתידית והבאת ילדים לעולם ולניהול חיי משפחה, פגיעה בחיי המין, בגינם זכאית התובע לקבל פיצוי מוגבר.
בית המשפט הנכבד יתבקש לפסוק בראש נזק זה פיצוי גם בגין כאב וסבל ואובדן הנאות החיים שנגרמו לתובעים 2-3, כתוצאה מעוולות הנתבעים, שכן מצבו של בנם פגע קשות באיכות חייהם מקום שלא יכלו לקיים חיי משפחה נורמאליים ואת על מרצם ומשאביהם מאז לידתו השקיעו בטיפולים בו ובצרכיו.
53. התובעים יטענו כי על הנתבעים לפצותם עבור מלוא נזקיהם לפי הפירוט דלהלן:
נזק מיוחד
א. הפסדי שכר של ההורים, התובעים 2-3 300,000 ₪
ב. עלויות טיפולים רפואיים, פרא-רפואיים
שיקומיים, תרופות, בדיקות ומעקב רפואי 200,000 ₪
ג. הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים 100,000 ₪
ד. עלויות מכשור אורטופדי מיוחד ועזרים רפואיים 80,000 ₪
והתאמת דיור בעבר
ה. עזרת צד ג' בעבר 200,000 ₪
נזק כללי
א. הפסדי שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים 3,000,000 ₪
ב. הוצאות רפואיות בעתיד 1,200,000 ₪
ג. הוצאות ניידות והוצאות נסיעה מוגברות בעתיד 800,000 ₪
ד. הוצאות כלליות בעתיד 500,000 ₪
ה. הוצאות בגין רכישת אביזרים והתאמת דיור בעתיד 1,000,000 ₪
ו. עזרת צד ג' בעתיד 4,800,000 ₪
ז. כאב וסבל 2,000,000 ₪
54. בית המשפט הנכבד מתבקש לפסוק לתובעים את נזקיהם בהתאם לראשי הנזק כמפורט לעיל וכל ראש נזק אחר שיתווסף להם לאחר הגשת תביעה זו או לפי כל חלוקה אחרת שימצא בית המשפט הנכבד לנכון ולצודק.
55. הנתבעים חייבים בתשלום הפיצויים על נזקיהם של התובעים מכוח אחריותם הישירה ו/או השילוחית, למעשים ו/או למחדלים של עובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או מי מטעמם, אשר גרמו במישרין או בעקיפין לנזקיהם של התובעים.
56. לבית המשפט הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה, וזאת נוכח מהותה, סכומה, מקום אירוע הנזק ו/או מקום מושבם של הנתבעים.
57. כל הטענות בכתב התביעה נטענות במצטבר או לחילופין או בהשלמה האחת את רעותה הכל לפי העניין ן/אן הקשרם של דברים.
אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעים לדין לחייבם לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הפיצויים על מלוא נזקיהם, המיוחדים ו/או הכלליים, כמפורט לעיל או לפי כל חלוקה אחרת שתראה לבית המשפט הנכבד, בצירוף ריבית חוקית מרבית והפרשי הצמדה, מיום הגרם הנזק ועד יום התשלום המלא בפועל, וכן לחייבם בהוצאות המשפט של התובעים ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ.
___________________
כרמי בוסתנאי, עו"ד
ב"כ התובעים