בעניין:-
***********************
מרח' ************************
ע"י ב"כ עוה"ד כרמי בוסתנאי ואח'
מרח' ריב"ל 4 תל-אביב, 67778
טל. 03-5374411 פקס: 03-5374412
התובע
- נגד -
1. אלישע בע"מ (בית חולים "אלישע")
מרח' יאיר כץ 12, ת.ד. 6518, חיפה 34636
2. ד"ר יואל גורמן
3. כלל חברה לביטוח בע"מ
מדרך מנחם בגין 48, תל-אביב 66180
הנתבעים
מהות התביעה: נזיקין, נזקי גוף; רשלנות רפואית
סכום התביעה: בסמכות בית המשפט
התובע מתכבד להגיש תובענה זו לבית המשפט הנכבד באמצעות באי-כוחו, כמפורט לעיל, ומענו להמצאת כתבי בי-דין יהא אצל באי-כוחו כאמור.
1. תביעה זו עניינה מעשים ו/או מחדלים של הנתבעים, ו/או התרשלותם כלפי התובע, יליד 1986, ו/או הפרת זכויותיו כחולה, במהלך טיפול רפואי, אשר בוצע בתובע ע"י הנתבעים 1 ו-2 וכן ע"י הרופא המרדים מטעמם ללא הסכמה מדעת.
2. הנתבעת מס' 1 הינו תאגיד ו/או בית חולים פרטי ו/או מרכז רפואי בו טופל התובע ואשר בכל מועד רלוונטי לתובענה זו, היה המפקח ו/או האחראי על הצוות הרפואי בבית החולים ומי שבכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו היה מעבידם ו/או מעסיקם ו/או שולחם ו/או מפקח ו/או מסמיך חברי הצוות הרפואי בבית החולים ובכללם הצוות הרפואי אשר טיפל בתובע (להלן: "בית החולים").
במועדים הרלוונטיים, היה בית החולים מעבידם, של הנתבע מס' 2 וכן הרופא המרדים, ומי שהעסיק ו/או הסמיך את הרופאים ו/או חברי הצוות הרפואי של בית החולים, אשר טיפלו בתובע.
3. הנתבע מס' 2 רופא כירורג, עובד הנתבעת 1 ו/או מטעם הנתבעת 1, הינו הרופא אשר טיפל בתובע מטעם הנתבעת 1 ומי שערך לתובע ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בתאריך 21/04/2010 . ניתוח זה הינו ניתוח-חוזר ו/או שהיה מיועד לתיקון תוצאות ניתוח אחר קודם, שנערך לתובע ע"י הנתבע 2 לפני כ- 5 שנים ובוצע בהרדמה כללית, בדיעבד, התברר שהתוצאה שלשמה נערך לא הושגה ו/או שהניתוח נכשל, וזאת מאחר שבוצע בשיטה שאינה מתאימה לתובע ו/או לגילו של התובע ו/או למצבו של התובע. בגלל כך, נדרש התובע לניתוח נוסף ו/או ניתוח-מתקן, אשר נערך ביום 21/04/2010 כאמור (להלן: "הניתוח").
4. הרופא/ה מרדים/ה עובד/ת הנתבעת 1, הינו/ה הרופא/ה אשר טיפל/ה בתובע מטעם הנתבעת 1 במסגרת הניתוח ו/או היה אחראי/ת על הרדמתו של התובע. (להלן: "רופא מרדים")
פרטי הרופא מרדים אינם ידועים לתובע, מאחר והנתבעים לא מסרו לידיו את תיק אשפוזו במלואו אלא רק בחלקו. יצוין כי לתובע נמסר מפי הנתבע 2 כי מדובר ב"רופאה מרדימה" אולם בשלב זה אין לו ידיעה מדויקת בדבר זהותה (בגליון הניתוח שבידי התובע (מיום 21.04.10) כתוב בכתב לא ברור "ירחי / קפלן" במקום המיועד למילוי פרטי המרדים, ולא שם מלא ופרטים מזהים כנדרש. במקום המיועד למילוי שם האחות כתוב אך ורק "מיכל", ועל כן, אין לתובע אפשרות לדעת במי בדיוק מדובר (בשלב זה).
5. על כן, התובע שומר את הזכות להוסיף ו/או לתקן פרטים ככל שיידרש לכך בעקבות מידע ו/או מסמכים נוספים, ככל שיימסרו או יגיעו לידיו, ואשר התובע יעתור לבית המשפט לחייב את הנתבעים להמציאם.
6. הנתבעת מס' 3 הינה תאגיד רשום בישראל ומורשית לעסוק בעסקי ביטוח, ומי שבכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה זו הייתה הגורם המבטח את הנתבעים 1 ו- 2 וכן את הרופא המרדים.
7. בתאריך 21/04/2010 אושפז התובע בבית החולים לצורך ביצוע הניתוח. לאחר שהורדם הרדמה כללית והותחל בניתוח, לפתע התעורר התובע בעיצומו של הניתוח, תוך שהוא מתקשה לנשום ו/או סובל מחוסר בחמצן וכשהוא סובל מכאבים עזים. התובע אף הרגיש שהוא קשור למיטה בידיו וברגליו, מסיבה שאינה ידועה לו.
יוער שאף אחד מהצוות הרפואי שנכח בחדר הניתוח באותה עת, לא נתן דעתו לעובדה שלתובע לא מגיע חמצן ו/או שיש בעיה בהעברת החמצן מהצינור למסיכת החמצן ו/או ממסיכת החמצן, ולמעשה איש לא נתן דעתו לכך, אלא עד ולאחר שהתובע התעורר כאמור ואמר שהוא מרגיש שלא מגיע אליו חמצן, או אז טרח מישהו מהצוות לבדוק ו/או לסדר את הצינור ו/או הכבלים ו/או לתקן את התקלה.
8. התובע אמר לנתבע 2 כי הוא מרגיש את ידיו של נתבע 2 בתוך גופו ושהוא לא יכול לעמוד בכאבים העזים שהוא מרגיש.
9. בעודו סובל מכאבים עזים, ומטושטש הן מהטיפול והן מהכאבים, הורדם התובע פעם נוספת באמצעות זריקת הרדמה ישירות למקום של הניתוח. ברם, התובע הוסיף לסבול מייסורים קשים ועל-כן הוזרקה לו זריקת-הרדמה שנייה ונוספת (אף היא לאיזור הניתוח), אשר גם היא לא תרמה להפגת הכאבים.
לאחר מכן, ניתנה לתובע הרדמה נוספת, ככל הנראה כללית (כאמור, התובע טרם קיבל מהנתבעים את כל החומר של תיק האשפוז), שלאחריה, ניתן היה לבצע את הניתוח בלא שיהא התובע ער במהלכו ו/או יסבול מכאבי-תופת.
10. כתוצאה ממהלך האירועים לעיל, נגרמו לתובע כאב וסבל רבים בנוסף לחוויה טראומטית קשה שהותירה בו אותותיה.
11. יודגש כי מהלך הניתוח בפועל, היה שונה בתכלית מהמידע שנמסר לתובע מהנתבע 2 עובר לביצועו:- התובע והנתבע 2 נפגשו עובר לניתוח (מעין "פגישת הכנה לקראת ניתוח" ו/או "יעוץ לפני ניתוח") ובפגישה זו הסביר הנתבע 2 לתובע כי הניתוח יבוצע בהרדמה מקומית, ולא כללית. כאשר התובע שאל את הנתבע 2 מדוע לא לבצע את הניתוח בהרדמה כללית, השיב האחרון כי אין צורך בהרדמה כללית ושזה "יהיה כמו לחצות את הכביש בעזרת מסוק", דברי הנתבע 2 לתובע. בפועל, כזכור, ניתנה לתובע הרדמה כללית, וכך גם כתוב בתיעוד הרפואי (החלקי) המצוי בידי התובע והמצ"ב כנספח לתביעה זו.
12. יש לציין שבתשובתה של הנתבעת 3 אל ב"כ התובע (נושאת תאריך 16/03/11) צוין כי "לדברי מבוטחי הוחלט בתחילה לבצע הניתוח בהרדמה מקומית עם טשטוש. עם תחילת הניתוח הסתבר כי ההרדמה המקומית אינה מספיקה... ואז הוחלט לעבור באופן מיידי להרדמה כללית" – העתק מכתב הנתבעת 3 מיום 16.03.11 מצ"ב ומסומן "א".
לאור זאת, נשאלת השאלה מדוע לא מופיע בתיעוד הרפואי המצוי בידי התובע, כי הניתוח החל ו/או אמור היה להתחיל בהרדמה מקומית ומדוע נכתב כי הניתוח בוצע בהרדמה כללית?..
לא ניתן אלא להניח כי הנתבעים מנסים לטשטש ולהסתיר את המעשים ו/או המחדלים שהובילו לקרות האירועים ביום 21/04/2010, כפי שקרו. העתק תיעוד רפואי חלקי שנמסר לידי התובע מצ"ב ומסומן "ב"
13. חריגה נוספת מהמידע שנמסר לתובע מפי הנתבע 2 עובר לניתוח, לעומת מהלך הניתוח בפועל נוגעת למשך הניתוח- בעוד שלתובע נאמר כי הניתוח יארך כחצי-שעה, בפועל הניתוח ארך במשך כשעה וחצי – שעתיים.
יצוין כי רעייתו של התובע שאלה את הנתבע 2, כשיצא מחדר הניתוח במועדים הרלוונטיים, מדוע לקח הניתוח כ"כ הרבה זמן, שכן בפגישה (שבה נכחה אף היא) נאמר שמדובר בכחצי-שעה; ולאחר מכן העלה התובע אף הוא את השאלה הנ"ל.
לתובע אין אפשרות לדעת מה היתה שעת הניתוח המדויקת כיון שהדבר לא נרשם, משום מה, בגליון ההוראות לרופא מיום 21.04.10 ובשלב זה לא קיבל לידיו את מלוא התיעוד הרפואי כנדרש. לא ניתן אלא להניח כי התארכות הניתוח מעבר למצופה נובעת, לכל הפחות בחלקה, מהרשלנות ומהכשלים שאירעו במהלך ההרדמה ו/או הניתוח. לתובע אין אפשרות לדעת מה היתה שעת הניתוח המדויקת כיון שהדבר לא נרשם, משום מה, בגליון ההוראות לרופא מיום 21.04.10 ובשלב זה לא קיבל לידיו את מלוא התיעוד הרפואי כנדרש.
14. התובע אינו יודע ואין ביכולתו לדעת את הנסיבות הממשיות אשר גרמו לליקוי בניתוח ו/או בהרדמה. הטיפול הרפואי נעשה במרכז הרפואי ועל ידי הנתבעים ובשליטתם המלאה. ברם, בנסיבות האמורות, האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהתקיימה התרשלות, מאשר עם מסקנה בדבר אי התרשלות כזו.
15. התובע התלונן לא אחת באזני הנתבע 2 על אשר אירע כמתואר לעיל והנתבע 2 לא רק שלא הכחיש אלא שאף אישר זאת, במספר הזדמנויות שונות, ובאזני עדים:
א. הנתבע 2 ביקר את התובע בחדר בו היה מאושפז לאחר הניתוח למשך הלילה, ובמהלך ביקורו אמר לו התובע שהוא "בטראומה" עקב מה שקרה בניתוח. או אז הסביר הנתבע 2 כי כמות חומר ההרדמה שניתנה לתובע היתה נמוכה מדי, ושהרופא המרדים נתן לתובע חצי מכמות ההרדמה שהוא אמור היה לקבל ו/או שהורו לה לתת. הנתבע 2 אף אמר לתובע שטוב שהוא התעורר באמצע הניתוח, שכן "בזכות" זאת גילה הצוות הרפואי שלא עובר לו חמצן ו/או שיש תקלה בהעברת החמצן, והדברים האמורים נשמעו באזני התובע ובאזני אשתו של התובע שנכחה אף היא בחדר.
ב. למחרת היום, לקראת שחרורו של התובע מביה"ח, אמר התובע לנתבע 2 שהוא סובל מסיוטים, מרגיש שהוא בטראומה ועדיין מרגיש את הכאבים שחש בעודו שכוב על שולחן הניתוחים ומרגיש לכוד וחסר-ישע. הנתבע 2 אמר לתובע שהוא צודק וחזר על כך שהמרדימה נתנה מחצית מכמות חומר ההרדמה שהיה עליה לתת. דברים אלה נשמעו באזני התובע ואשתו ובאזני קרוב-משפחה נוסף שביקר אותו באותה עת והיה אף הוא בחדר.
ג. התובע שוחרר לביתו מביה"ח אולם הוסיף (ומוסיף) לסבול מסיוטים ומתחושות חרדה וחוסר אונים. התובע מרגיש לעתים קרובות שהוא "חי את הסיטואציה" ומתקשה להשתחרר ממנה ומזיכרון הכאב והסבל שחווה. הכאבים והמועקה המשיכו ללוות את התובע שבועות רבים לאחר מכן, והוא התלונן על כך באזני הנתבע 2 בביקורת לאחר ניתוח שנערכה כחודש לאחר הניתוח. הנתבע 2 לא הכחיש את אשר קרה, אלא חזר על ההסברים הקודמים וביקש מהתובע שינסה להירגע, דבר שלא צלח בידי התובע והוא הוסיף לסבול ממחשבות חוזרות ומכאבים מסוג הכאבים שהרגיש במהלך הניתוח לאחר התעוררותו לפתע מההרדמה.
16. התובע אף התקשר מספר פעמים אל הנתבע 2 מאחר והיה מוטרד מהכאבים שלא עברו ומהמועקה ומהסיוטים מהם סבל. השיחות התנהלו, תחילה, ברוח טובה וכאשר הנתבע 2 אומר לתובע שהוא צודק ושהדברים אכן קרו אולם מנסה להרגיע את התובע ולהפיג את חששותיו. בשלב מאוחר יותר, השתנה הטון (ככל הנראה מחשש שמא יחליט התובע לעמוד על זכויותיו, כפי שאף עשה). בין היתר, הנתבע 2 הודיע לתובע כי הוא מחויב למקום העבודה שלו (הלא היא הנתבעת 1) ולכן ככל שיועבר הענין לפסים משפטיים – הוא יטען בהתאם לאינטרסים שלו ושל מקום העבודה, ולא באופן שישקף את המציאות כפי שהתרחשה.
17. התובע יוסיף ויטען כי טרם קיבל מהנתבעים את תיק האשפוז במלואו ו/או את כל המסמכים הרפואיים, חרף בקשתו, וכי יש בכך משום עדות לניסיון הנתבעים להסתיר את מעשיהם ומחדליהם, דבר כשלעצמו מטיל לפתחם של הנתבעים את נטל הראיה להוכיח כי לא התרשלו.
התובע יטען כי נגרם לו נזק ראייתי כבד עקב אי-מסירת תיק האשפוז כולו, כאמור, כפי הנלמד ולו מן העובדה שאין באפשרותו לברר את הזהות המדויקת הרופא המרדים.
לפיכך, ולאור האמור, מוטל בנסיבות הענין על הנתבעים נטל הראיה להראות כי לא הייתה התרשלות שיחובו עליה.
18. יובהר כי בנוסף לרשלנותם בניתוח ו/או בהרדמה, הנתבעים התרשלו גם באי קבלת הסכמתו של התובע לניתוח ו/או לביצוע ההרדמה וכי הלכה למעשה לא סופק לתובע מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על מהות ההרדמה מומלצת ומטרתה ועל הסיכונים והסיכויים הטמונים בכל אחד ואחד מן הפעולות הרפואיות, לרבות הסיכון אשר התרחש בפועל.
הנתבעים התרשלו בכך שלא קיימו את חובתם להעמיד את התובע על הצורך בעריכת הניתוח באופן שבו נערך בפועל, כאשר הפרטים הנוגעים לניתוח ו/או להרדמה לא הוצגו בפני התובע כלל ו/או באופן ובמועד הראוי בפרט.
למען הזהירות, ככל שהנתבעים החתימו את התובע על "טופס הסכמה לניתוח" ו/או "טופס הסכמה להרדמה", אין בכך משום מתן המידע הדרוש לו באורח סביר, כדי לגבש החלטה בדבר הסכמה או אי הסכמה לניתוח ו/או להרדמה.
אחריות הנתבעים:
19. לתובע קמה הזכות לתבוע מן הנתבעים ביחד ולחוד פיצוי בגין נזקיו, תולדת הניתוח ו/או ההרדמה אשר נעשו תוך רשלנות חמורה ושלא בהסכמה מדעת, בהתבסס על כל אחת מן העילות הבאות:-
א. עוולת הרשלנות, המנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
ב. עוולת התקיפה המנויה בסעיף 23. לפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
ג. עוולת הפרת חובה חקוקה המנויה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
ד. פגיעה באוטונומיה;
ה. פגיעה בגופו ובכבודו של אדם במובן הוראת סעיף 4. לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו;
ו. הפרת חובה חוזית ו/או החובה לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת;
20. עוולת הרשלנות: הניתוח ו/או ההרדמה לפניו ו/או במהלכו נעשו באופן בלתי-מקצועי על-ידי מי שאינו מיומן בכך ותוך התעלמות ממצבו. כמו כן, אופן ההתנהלות לפני הניתוח כמו גם במהלכו ובכלל זה, לעניין ההרדמה נעשו בידי רופא/ים בלתי-מיומן/ים ו/או מקצועי/ים, וכי לא היה מקום לבצע את הטיפול באופן שבו נעשה, וכי לא ניתנה הסכמתו של התובע.
כן יטען התובע כי אלמלא הרשלנות במעשי הנתבעים או מחדליהם, היו נמנעים ממנו הכאב והסבל והנזק, אשר היו מנת-חלקו ומלווים את התובע עד היום.
21. לענין זה יודגש כי אלמלא הרשלנות בביצוע הניתוח הראשון, היה נמנע מן התובע הצורך בניתוח חוזר בו קרו המאורעות נשוא תביעה זו והיו נחסכים מן התובע הכאב והסבל והנזק אשר היו מנת-חלקו כתוצאה מן הניתוח (החוזר).
22. בית החולים ו/או רופאיו ו/או חברי הצוות הרפואי הפרו את התחייבותם המפורשת ו/או מכללא לטפל בתובע במידת הזהירות והמיומנות הסבירה, הדרושה והמקובלת בעת ביצוע הבדיקות ו/או הטיפולים הרפואיים על-ידם. בית החולים ו/או רופאיו ו/או מי מטעמו ידעו ו/או היה עליהם לדעת ולצפות את הנזקים העלולים להיגרם לתובע, כפי שנגרמו בפועל, כתוצאה ממעשיהם ומחדליהם ו/או באי-קיום התחייבותם כלפי התובע.
23. התובע יטען כי הנזק שנגרם לו אירע בנסיבות המצביעות על התרשלותם המלאה והבלעדית של בית החולים ו/או מי מטעמו, במישרין או בעקיפין, אשר התבטאו במעשים ובמחדלים שיפורטו להלן - ומבלי לפגוע בכלליות הטענה כי הנטל להוכיח העדר התרשלות מוטל על כתפי הנתבעים בלבד, יטען התובע כי הנתבעים, ביחד ולחוד, הפרו את חובת הזהירות שהינם חבים כלפיו, במעשים ו/או במחדלים, כלהלן:
הנתבעת מס' 1:
א. העסיקה רופאים רשלניים ו/או בלתי מנוסים ו/או בלתי מיומנים ו/או בלתי אחראיים ו/או בלתי זהירים ו/או
ב. לא דאגה להעסיק רופאים מיומנים, אחראיים ומקצועיים בתחום הכירורגיה ו/או ההרדמה, לא הדריכה אותם ולא פקחה עליהם כלל ו/או כראוי ו/או
ג. הסמיכה את עובדי המרכז הרפואי ו/או את הנתבע 2 ו/או הרופא המרדים ליתן טיפול רפואי לתובע מבלי שוידאה כשירותו ו/או ניסיונו ו/או יכולתו ליתן טיפול מסוג זה ו/או
ד. לא דאגה כי הטיפול בתובע יבוצע על ידי רופא מיומן, אחראי ובעל ניסיון בתחום הכירורגיה ו/או ההרדמה ו/או
ה. לא הדריכה את הנתבע 2 ו/או הרופא המרדים ו/או לא הנחתה אותו/ם כיצד לטפל במקרה של התובע ו/או
ו. לא דאגה לפיקוח על הצוות הרפואי בעת עבודתו בכלל ועל הנתבע 2 ו/או הרופא המרדים בפרט ו/או
ז. לא הנהיגה פרקטיקה רפואית נכונה סבירה ומקובלת ו/או
ח. לא נקטה בכל האמצעים העומדים לרשותה למניעת נזקיו של התובע ו/או
ט. לא נהגה כספקית שירותי בריאות ו/או מנהלת מרכז רפואי ו/או בית חולים זהיר אחראי וסביר.
הנתבע מס' 2:
א. לא נהג כרופא מומחה מיומן זהיר וסביר באבחון ו/או בטיפול בתובע ו/או
ב. ביצע בתובע ניתוח ראשון כושל ו/או שבוצע בצורה בלתי-מקצועית ו/או בניגוד לכפי שאמור היה להתבצע ו/או שלא בהתאם לגילו ו/או למצבו של התובע ו/או בצורה שכפתה על התובע ניתוח נוסף ומיותר – שבו נגרמו לו כאב וסבל פיזית ונפשית כאחד ו/או
ג. החל בביצוע הניתוח בלא שווידא את נושא ההרדמה ו/או במהלך פזיז ובלתי אחראי תוך כדי ביצוע הניתוח ו/או
ד. חרג ממומחיותו ו/או פעל ללא הסמכה ו/או הכשרה מתאימה ו/או
ה. לא נהג על פי פרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת ו/או
ו. לא השתמש באמצעים ו/או בכלים ו/או במיומנות רפואית ראויה ונכונה ו/או
ז. לא תיעד כראוי וכנדרש את הטיפול בתובע באופן מלא מתחילתו ועד סופו וגרם לתובע נזק ראייתי ו/או
ח. לא נהג כפי שרופא מקצועי סביר זהיר ומיומן היה נוהג בנסיבות העניין.
24. פגיעה באוטונומיה: ככל שהתובע הוחתם על טופס הסכמה לניתוח ו/או להרדמה הרי שהדבר נעשה זמן קצר ביותר לפני הניתוח ו/או בהיותו מטושטש מתרופות נרקוטיות ו/או מרדימות, כאלה או אחרות /או בנסיבות בהן לא היה באפשרותו להבין את משמעות הניתוח ו/או ההרדמה ו/או השלכותיהם ו/או להסכים להם. לפיכך, החתמתו על טופס הסכמה, ככל שנעשתה, אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של "הסכמה מדעת" ואין לראות את הנתבעים 1 ו-2 כמי שגילו לתובע מידע הולם בדבר הטיפול ו/או ההרדמה.
25. התרשלות הנתבעים הובילה לפגיעה בכבודו של התובע כאדם ובזכותו לאוטונומיה, כאשר פגיעה זו מהווה הפרת חובת הזהירות של הנתבעים 1 ו-2 כלפיו ודי בה כשלעצמה, כדי להקים זכאות לפיצוי בגין עצם גרימתה. עוד יטען התובע כי יש לראות בפגיעה זו בכבודו ובזכותו לאוטונומיה משום נזק בר-פיצוי על פי דיני הנזיקין וכי יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, בגין נזק זה במופרד ובלי קשר לשאלת הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מאי קבלת הסכמתו המודעת.
26. תקיפה: הטיפול הרפואי שניתן לתובע בוצע ללא הסכמה, או הסכמה שהושגה בתרמית, היות והתובע הוטעה לחשוב כי הנתבעים 1 ו-2 יבצעו את הטיפולים ברמה המקצועית המקובלת, ו/או שלא בהסכמה מדעת. מאחר והניתוח ו/או ההרדמה/ות בוצעו מבלי שהתובע הסכים לביצועם/ן ו/או ללא הסכמה בצורה מודעת, קמה לתובע עילה של עוולת התקיפה נגד הנתבעים.
27. הפרת חיוב חוזי: הזכות לתביעת פיצוי בגין נזקיו קמה לתובע אף לאור סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, ולנוכח הקשר החוזי שהתקיים בינו לבין בית החולים כאשר התנהלות בית החולים ו/או רופאיו ו/או צוותו נעשו ברשלנות רבתי ומהווים הפרת החובה לקיום חיוב חוזי.
28. הפרת חובה חקוקה: הנתבעים הפרו חובות חקוקות הקבועות בחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 שנועדו לטובת התובע, לרבות אך לא רק בסעיף 5 לחוק הקובע: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי אנוש".
29. הנתבעים אף הפרו חובה שהינה חלק מחובת הזהירות המוטלת עליהם כרופאים הנותנים טיפול רפואי – ובכך התרשלו. התובע יוסיף ויטען כי התרשלות הנתבעים הן מבחינת ביצוע הניתוח ו/או ההרדמה והן מהיבט קבלת ההסכמה מדעת, הובילה לנזקיו של התובע כמו גם לכאב וסבל פיזיים ונפשיים אשר נגרמו לו.
30. זכותו של התובע להיפרע מן הנתבעים ביחד ולחוד נובעת אף מהפרת החובות החקוקות בסעיף 4. לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן בסעיפים 12(א) ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (החובה לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת).
31. התובע יוסיף ויטען כי בשל הפגיעה בזכויותיו החוקיות המעוגנות בסעיף 4. לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קמה לו הזכות להיפרע מן הנתבעים אף מהיבט זה.
32. הנתבעים אחראים אחריות ישירה כלפי התובע ולחילופין, אחריותם של הנתבעים נובעת מאחריות שילוחית הדדית בין הנתבעים לבין עצמם ו/או מי מהם.
33. נטל השכנוע וההוכחה: בנסיבות דנן, חובת הראיה היא על הנתבעים להראות כי לא הייתה לגבי האירועים נשוא כתב התביעה התרשלות, שיחובו עליה, וזאת מכח סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהרי מדובר בנזק שנגרם על-ידי דבר מסוכן, קרי: כל אמצעי טיפול שננקט אגב הטיפולים, כאשר בית החולים הינו בעל הדבר המסוכן ו/או הממונה עליו; סעיף 41. לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שהרי מדובר בנזק שלתובע אין ולא ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לו, ואשר נגרם ע"י דבר שלנתבעים 1 ו-2 שליטה מלאה עליו, כאשר אירוע הנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעים לא נקטו זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקטו זהירות סבירה.
34. לחלופין יטען התובע כי יש להעביר את נטל הראיה אל הנתבעים, עקב הסתברות של רשלנות שכן מאזן ההסתברות מצביע בבירור על קיומה של רשלנות לכאורה, עת התנהלות הנתבעים 1 ו-2 יכלה בוודאי לגרום את הנזק וכי סביר ביותר כי אכן גרמה לנזק.
35. נימוק נוסף להעברת נטל הראיה אל הנתבעים נובע מכך שהעובדות הצריכות לענין זה היו והינם בידיעת ביה"ח ו/או מי מטעמו, בייחוד עקב אי המצאת מלוא התיעוד הרפואי ו/או תיק האשפוז המלא, וכן בשל גרימת נזק ראייתי- רישום חלקי מגמתי ומטעה ו/או אי רישום של פרטיי הניתוח ו/או הטיפול הרפואי באופן מלא ומדויק מתחילת הטיפול ועד סופו.
36. בשל אי-המצאת מלוא התיעוד הרפואי כנדרש, התובע שומר על זכותו לצרף חוות-דעת מומחה מטעמו לכשיתקבל מלוא החומר הרפואי מן הנתבעים.
37. נזקי התובע:
א. עקב טיפול רשלני בוצע לתובע מבלי הסכמתו ניתוח שהתארך מעבר לדרוש ו/או למקובל, ו/או שלא התנהל כמצופה וכמתחייב, ו/או שלפניו ובמהלכו בוצעו לתובע הרדמה/ות רשלנית/ות ו/או שבוצעו בצורה לא מקצועית ו/או בלתי-מיומנת.
ב. לתובע נגרמו כאבי-תופת כתוצאה מהתעוררותו באמצע הניתוח. התובע הרגיש את החיתוך בבשרו ואת עצם פעולות הנתבע 2 במסגרת הניתוח ואת ידיו של הנתבע 2 בוחשות בגופו.
ג. לתובע נגרם סבל נפשי רב בזמן הניתוח, ובכלל זה, אימה וחרדה קשה ותחושת חוסר אונים עקב המצב הבלתי-פשוט בו היה נמצא.
ד. התובע הוסיף לסבול מנזק נפשי גם לאחר הניתוח: התובע סבל וסובל מסיוטים, מתחושות-חרדה ומחשבות טורדניות ובלתי-פוסקות, מדי יום, בשעות רבות של היום. זכר החוויות הקשות לא מרפה מהתובע, הוא מרבה להיזכר באירוע ולחיות את הסיטואציה כל פעם מחדש. מחשבותיו של התובע חוזרות ליום האירוע ומתקשה לחזור לפעילות רגילה בשגרת יומו. במקביל, התובע סובל מכאבים במקום הניתוח, כמו גם מכאבים מהסוג שהרגיש במועד קרות האירוע ועקב כך פנה לבדיקת רופא משפחה והופנה לבדיקת אולטרסאונד לבירור מקור הכאבים.
ה. התובע עלול להיזקק לטיפולים רפואיים ו/או נפשיים בעתיד וייגרמו לו בשל כך הפסדי השתכרות נוספים והוצאות עבור עזרת הזולת.
ו. עלולות להיגרם לתובע הוצאות רפואיות ו/או הוצאות נסיעה לצורך טיפולים רפואיים ו/או נפשיים כתוצאה ממעשיהם ו/או מחדליהם של הנתבעים.
38. כתוצאה ממעשיהם ו/או מחדליהם של הנתבעים נגרם לתובע נזק שאינו נזק ממון, בשל סבלו וכאביו במהלך הניתוח, וכן בשל הנזק הנפשי שנגרם לו, עקב החוויה הקשה שעבר, המלווה אותו עד היום. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפסוק לתובע פיצויים על נזקיו הבלתי ממוניים, בשיעור כפי שייראה לנכון ולראוי בעיני בית המשפט.
39. נזקי התובע הינם כדלקמן:
נזקים מיוחדים:
א. הפסדי השתכרות לעבר 20,0000 ₪
ב. עזרת הזולת לעבר 12,000 ₪
ג. הוצאות רפואיות והוצאות נלווית: 15,000 ₪
נזקים כלליים:
א. כאב וסבל 550,000 ₪.
ב. הוצאות רפואיות לעתיד 130,000 ₪.
ג. עזרה הזולת לעתיד 175,000 ₪ .
40. כבוד בית המשפט מתבקש בזאת לפסוק כנגד הנתבעים תשלום פיצויים עונשיים מוגדלים בנסיבות העניין וכל נזק אחר ככל שיוכח.
41. הנתבעים חייבים בתשלום פיצויים לתובע עקב אחריותם הישירה ו/או השילוחית למעשיהם ו/או למחדליהם של עובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או מי מטעמם.
42. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות לחילופין או בהשלמה לפי העניין והקשר הדברים.
43. לבית המשפט הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה לפי מהותה וסכומה.
לאור האמור והנטען מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם לשלם לתובע, ביחד ולחוד, את מלוא הפיצויים על נזקיו, המיוחדים ו/או הכלליים כמפורט לעיל, או לפי כל שיעור או חלוקה אחרת שתראה לבית המשפט הנכבד, בצירוף ריבית חוקית מירבית והפרשי הצמדה מיום היגרם הנזק ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן לחייבם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.
________________
כ. בוסתנאי, עו"ד
ב"כ התובע